שכתובת הפריימרה (סרט, 2023)

​הסרט מספר את סיפורם של מייסדי חברת הסטארט-אפ הקנדית Research in Motion (יוצרי הטלפונים החכמים של BlackBerry), שמתמודדים למכור את ההמצאתם. הסרט מתאר את לידת החברה ואת כיבוש השוק שלה לפני צמיחת ה-iPhone.

מבוסס על הספר "Losing the Signal: The Untold Story Behind the Extraordinary Rise and Spectacular Fall of BlackBerry" של ג'קי מקניש ושון סילקוף.

ווטרלו, קנדה, 1996. מייסדי Research in Motion מנסים למצוא מימון עבור הפיתוח המהפכני שלהם - פייג'ר, טלפון ומחשב במכשיר אחד - אך כל ההצעות נדחות באופן עקבי. כאשר מנהל שנפוטר מחברה גדולה, בה הם הציגו יום לפני, מצטרף אליהם ומספק ניהול יעיל, מכריח פיתוחנים לא מסודרים להמיר משחקי אלקטרוניקה ומחשבונים לפרוטוטיפ עובד, מוצאים מידה משקיע מעניין. וכך, נולד הסמארטפון הראשון בעולם של BlackBerry, שובר במהירות את השוק ועושה את יוצריו מיליארדרים.

עוד סרט ממעגל הפסטיבלים. הפעם מברלינלה 23. מועמד לפרס הדוב הזהבי (הסרט הטוב בשנה). עם זאת, קיבל מעט ביקורות ב-IMDb (375 בזמן כתיבת סקירה זו). אני מאמין שזה צריך להיתקן!

האם מישהו זוכר או שמע אפילו על BlackBerry? אנשים מבוגרים יגידו שחברה זו הייתה מייצרת טלפונים, אחד מהם נעשה שימוש בו על ידי ברק אובמה עצמו. הדור הצעיר יכול שלא ידע על קיומה של החברה הזו, שכיום אינה קיימת יותר. פעם היו המובילים בשוק ומוסרים את החוקים של המשחק, וכעת הם כמעט לא קיימים. הסרט מוקדש לסיפור ההצלחה הזה מהעבר.

הדבר הראשון שכדאי לשים לב אליו הוא שהסרט הוא קל, דינמי ומהנה. ברוחו, ניתן להשוות אותו ל-"The Wolf of Wall Street" של סקורסזה או לסרטים אחרים טובים ("Moneyball" של בנט מילר) ולא-כל-כך טובים ("The Founder" של המועדף עליי ג'ון לי הנקוק). זהו ביופיק מוזר על גיקים-נרדים שהמציאו טכנולוגיה מגניבה ועל דג עסקים שהצליח למכור את הטכנולוגיה הזו. השילוב בין התמימות של הדמויות הראשיות עם סוחר מוכשר שרץ סביב וצועק "FUCK" מוסיף להנאה. זה לא שיעור משעמם או דוקומנטרי על החברה. זה סיפור על אנשים, בדומה ל-"The Social Network" של פינצ'ר.

למרות חוסר הכוכבים המרכזיים, השחקנים מבצעים ברמה גבוהה. ג'יי ברושל מ-"The Sorcerer's Apprentice" של ג'ון טורטלטאוב עם ניקולס קייג מפתח את המכשיר, ומאט ג'ונסון מפקיד את הסרט. המוכר של הפלא הזה הוא גלן הוורטון - בעיקר שחקן קומי וסדרתי מ-"It's Always Sunny in Philadelphia" ולא-כל-כך קומי "The Strangers" של בריאן ברטינו.

בנוגע לנושאים טכניים אחרים, הצילום מתבלט. הסרט צולם בסגנון דוקומנטרי. דוגמה נהדרת היא "The Office". התנהגות וזוויות מצלמה דומות יוצרות תחושת חיים אמיתיים. הצופה לא רק אדם בתיאטרון אלא הופך למישהו שנראה כאילו מציץ לתוך מה שקורה, מה שמוסיף נקודות להתמקדות ולשכנוע.

אך ללא קשר לכל התרסים שהכותבים משתמשים בהם, הסרט רחוק מלהיות מדויק. כפי שציינתי מראש, זה לא דוקומנטרי על החברה. הסרט מספר את הסיפור באופן רצוף בארבע תקופות זמן, מה שיוצר בלתי שלמות ופרצות כאשר דמויות משתנות לא במסגרת אלא במהלך הקפיצות הללו. זה משפיע גם על השלמות הכללית ועל ההבנה הכללית של מה שקורה. לכן, הסרט מעניק רק רעיון כללי על לידתה ומותה של BlackBerry, שעשוי שלא להיות מוצלח לכולם. בעיניי, אם ברצונך לפרט את המסע של החברה, נדרש זמן ריצה ארוך יותר (בסביבות 3 שעות, כמו שעשה סקורסזה, במקום 2:10 כפי שנעשה כאן).