אוויר (סרט, 2023)

​שוחרר ב-2023, הסרט "Air" של בן אפלק מספר את סיפור הסכם שחתם נייקי עם הכוכב העולה מייקל ג'ורדן בשנות ה-80.

העלילה מתרכזת סביב סוני וקארו, סוחר נעלי נייקי, שמופיע בהפקתו של מאט דיימון, שהצליח לסגור שותפות על ידי הצעתו לג'ורדן ליצור מותג בשמו ולפתח קו נעליים במיוחד עבורו.

מהרגע שהוכרז עליו, "Air" הבטיח להיות סרט מעולה. למראה ראשונה, זה מסמן את חזרתו של בן אפלק לבמה הבמאית אחרי סרטיו המוצלחים כמו "העיר" ו"ארגו". גם המבקרים התלהבו מ-"Air", וניבו את השתתפותו הפעילה בעונת הפרסים הקרובה. לכן, בעיניי, הדרמה של אפלק, המבוססת על אירועים אמיתיים, הפכה להיות אחד הסרטים המצפים ביותר של השנה.

הסרט מתרחש בשנות ה-80, נייקי מתמודדת עם קשיים, מוצלת על ידי מתחרים כמו אדידס וקונוורס. סוני וקארו, אוהב וסוס החברה, רואה הזדמנות להפוך את נייקי למובילה בשוק הנעליים על ידי חתימת הכוכב העולה אז מייקל ג'ורדן. התוכנית שלו כוללת עקיפת מתחרים ושכנוע של הבוס, יחד עם עמיתים נוספים, לאפשרות חתימת העסקה המהפכנית הזו, שהפכה מאוחר יותר לשיתוף הפעולה החשוב ביותר בין מותג ושחקן, המוביל למעמדו של מייקל ג'ורדן כשחקן הכדורסל הגדול ביותר בכל הזמנים.

בן אפלק בימן, הפיק ואף השתתף בסרט זה, והוא הצליח בכל הנוגע לו, משימוש מירבי בסיפור של עסקה אחת.

הבמאות מעולה – משהו שצפוי מאפלק. הוא מספר במיומנות סיפור קלאסי ומעורר מוטיבציה של חולה ההצלחה. זהו ביופיק טקסטובוק, עם רקע היסטורי, גורלם של הדמויות המתגלה לאחר הסרטונים, והמון קלישאות, אך עם נשמתו של אפלק שנשפכת לכל סצנה.

הסרט מרגיש כמו פיצוץ מהעבר: פשוט וישיר אך לא פרימיטיבי. הוא לא מנסה להיות מהפכני או לחקור נושאים מורכבים או חברתיים חשובים. במקום זאת, הוא עובד כפי שצריך – מעביר רגשות והשראה, משאיר את הצופים עם רגשות חיוביים ביותר.

בפשטות שלו נמצאת האלגנטיות והתוכניות של הסרט. "Air" הוא פשוט קולנוע לבבי ומרגש, מסוגל להניע ולהעלות.

עם חמימותו, תוכניותיו והודעתו המעלה, הסרט דומה בצורה מובהקת לקלאסיקת הקאלט "ג'רי מגוויר" משנות ה-90 שבכיכובו של טום קרוז, סרט שאני מעריץ, ולכן ההתלהבות שלי מ-"Air".

אזכור מיוחד מגיע לצוות השחקנים של הסרט. בן אפלק עומד במקום הראשי בתפקידו של מנהל נייקי מעט אקצנטרי וצבעוני. הוא גונב את המופע, והדמות שלו היא הכי זכורה, מסוגלת להביא חיוך לכל סצנה. גם נעים היה לראות את אחד השחקנים מילדותי, כריס טאקר, שאולי לא היה במרכז התשומת הלב לאחרונה, אך "Air" עשוי לשנות את זה – כריס מסרב תפקיד חיוני וקריזמטי.

גם נהניתי מההפקה של כריס מסינה, שאולי לא כה ידוע כמו השחקנים המשתתפים איתו אך בהחלט מחזיק מעמד בכל הנוגע לשחקנות. תפקידו כסוכןו של מייקל ג'ורדן הוא בלתי נגמר.

לגבי מאט דיימון, ויולה דיוויס, וג'ייסון בייטמן, הופעתם החזקה נמשכת ללא הפסקה. הם פשוט לא יודעים לתת פחות מזה.

לגבי הסיכויים של הסרט במרוץ הפרסים, הם עצומים. ייתכן מאוד שאפלק יועמד למועמדות בבמאות ובתפקיד משנה. לראות את טאקר בטקסי הפרסים יהיה גם נעים. התסריט גם יציב וראוי להכרה. וכמובן, "Air" זכאי למקומו בין עשרת המועמדים העליונים לסרט הטוב ביותר של השנה. בעיניי, זה יהיה לגמרי הוגן, מאחר שאני כבר מוכן לכלול "Air" ברשימת הסרטים הטובים ביותר של השנה, בזכות סיפורו הלבבי, הישיר והיעיל, שמרגיש כמקור לעוצמה.

תודה לך, בן אפלק!